<h1>כל בו הלכ' תפלת המועדות סימן נ"ב</h1>
<h2>דף טו.</h2>
ונהגו ביום אחרון של חג הנקרא שמחת תורה לפי שכל העם שמחים על סיום התורה, קורין בתורה יותר ממנין, וקורין כל הקהל כאחד, ואנשים שלא הורגלו לעלות ולקרות בשאר ימות השנה, והמנהג כדי להרבות בשמחה. ושמונה פסוקים אשר בזאת הברכה שהם מויעל משה עד ויהושע בן נון, יחיד קורא אותם. ואין מפסיקין אותן לשנים. וכבר כתבנו כל הסדר למעלה בסדר קריאת התורה. ואחר ההפטרה אומרים אשרי. ואחר כך עומדין על המגדל עם ספרי התורה. גם נהגו להוציא כל ספרי התיבה, ולעמוד על המגדל כל הזקנים וספרי התורה בזרועם, ומקוננים כל אחד כפי אשר תשיג לשונו, על פטירת משה רבן של נביאים. ומזכירין לטובה כל מי שנדבו לבו להקדיש ולעשות צדקה לכבוד האל וכבוד ספר התורה ולכבוד החיים והמתים. (ואחר) [ואומ'] מצלאין, ומתפללין על כל ישראל, ואומ' מזמורים, ואחר כך מחזירין הספרים למקומן, ואומ' קדיש זוטא, ומתפללין תפלת מוסף על הסדר.
